ספר בראשית יחידה 14

כח:י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה כח:יא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא כח:יב ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו כח:יג והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך כח:יד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך כח:טו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך כח:טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי כח:יז ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים כח:יח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה כח:יט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה כח:כ וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש כח:כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים כח:כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך

כט:א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם כט:ב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר כט:ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה כט:ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו כט:ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו כט:ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן כט:ז ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו כט:ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן כט:ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא כט:י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו כט:יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך כט:יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה כט:יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה כט:יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים כט:טו ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך כט:טז וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל כט:יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה כט:יח ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה כט:יט ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי כט:כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה כט:כא ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה כט:כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה כט:כג ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה כט:כד ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה כט:כה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני כט:כו ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה כט:כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות כט:כח ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה כט:כט ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה כט:ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות

כט:לא וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה כט:לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי כט:לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון כט:לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי כט:לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ל:א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ל:ב ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ל:ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ל:ד ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ל:ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ל:ו ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן ל:ז ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ל:ח ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי ל:ט ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ל:י ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ל:יא ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד ל:יב ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ל:יג ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר ל:יד וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך ל:טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך ל:טז ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא ל:יז וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ל:יח ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר ל:יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ל:כ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון ל:כא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ל:כב ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ל:כג ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ל:כד ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

ל:כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי ל:כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ל:כז ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך ל:כח ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ל:כט ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי ל:ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי ל:לא ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר ל:לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי ל:לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ל:לד ויאמר לבן הן לו יהי כדברך ל:לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו ל:לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ל:לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות ל:לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות ל:לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים ל:מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן ל:מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות ל:מב ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

ל:מג ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים לא:א וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה לא:ב וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום לא:ג ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך לא:ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו לא:ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי לא:ו ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן לא:ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי לא:ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים לא:ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי לא:י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים לא:יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני לא:יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך לא:יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך לא:יד ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו לא:טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו לא:טז כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה לא:יז ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים לא:יח וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען

לא:יט ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה לא:כ ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא לא:כא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד לא:כב ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב לא:כג ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד לא:כד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע לא:כה וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד לא:כו ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב לא:כז למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור לא:כח ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו לא:כט יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע לא:ל ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי לא:לא ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי לא:לב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם לא:לג ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל לא:לד ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא לא:לה ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים

לא:לו ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי לא:לז כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו לא:לח זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי לא:לט טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה לא:מ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני לא:מא זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים לא:מב לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש לא:מג ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו לא:מד ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך לא:מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה לא:מו ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל לא:מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד לא:מח ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד לא:מט והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו לא:נ אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך לא:נא ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך לא:נב עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה לא:נג אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק לא:נד ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר לב:א וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו

לב:ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים לב:ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים {פ}