ספר בראשית יחידה 18

מא:מו ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים מא:מז ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים מא:מח ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה מא:מט ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

מא:נ וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און מא:נא ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי מא:נב ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי

מא:נג ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים מא:נד ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם מא:נה ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו מא:נו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

מא:נז וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץמב:א וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו מב:ב ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות מב:ג וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים מב:ד ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון מב:ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה מב:ז וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל מב:ח ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו מב:ט ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם מב:י ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל מב:יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים מב:יב ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות מב:יג ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו מב:יד ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם מב:טו בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה מב:טז שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם מב:יז ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

מב:יח ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא מב:יט אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם מב:כ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן מב:כא ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת מב:כב ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש מב:כג והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם מב:כד ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

מב:כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן מב:כו וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם מב:כז ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו מב:כח ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

A מב:כט ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר מב:ל דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ מב:לא ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים מב:לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען מב:לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו מב:לד והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו מב:לה ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו מב:לו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה מב:לז ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך מב:לח ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה

A מג:טז וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים מג:יז ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף מג:יח וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו מג:יט ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית מג:כ ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל מג:כא ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו מג:כב וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו מג:כג ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון מג:כד ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם מג:כה ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם

A מד:א ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו מד:ב ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר מד:ג הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם מד:ד הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה מד:ה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם מד:ו וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה מד:ז ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה מד:ח הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב מד:ט אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים מד:י ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים מד:יא וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו מד:יב ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן מד:יג ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

B מג:א והרעב כבד בארץ מג:ב ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל מג:ג ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם מג:ד אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל מג:ה ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם מג:ו ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח מג:ז ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם מג:ח ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו מג:ט אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים מג:י כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים מג:יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים מג:יב וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא מג:יג ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש מג:יד ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי מג:טו ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף

B מג:כו ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה מג:כז וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי מג:כח ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו) מג:כט וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני מג:ל וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה מג:לא וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם מג:לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים מג:לג וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו מג:לד וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

B מד:יד ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה מד:טו ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני מד:טז ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו מד:יז ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם {ס}

מד:יח ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה מד:יט אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח מד:כ ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו מד:כא ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו מד:כב ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת מד:כג ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני מד:כד ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני מד:כה ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל מד:כו ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו מד:כז ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי מד:כח ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה מד:כט ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה מד:ל ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו מד:לא והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה מד:לב כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים מד:לג ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו מד:לד כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

מה:א ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו מה:ב ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה מה:ג ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו מה:ד ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה מה:ה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם מה:ו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מה:ז וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה מה:ח ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מה:ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד מה:י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך מה:יא וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך מה:יב והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם מה:יג והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה מה:יד ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו מה:טו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו

מה:טז והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו מה:יז ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען מה:יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ מה:יט ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם מה:כ ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא מה:כא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך מה:כב לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת מה:כג ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך מה:כד וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך מה:כה ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם מה:כו ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם מה:כז וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם מה:כח ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

A מו:א ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק מו:ב ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני מו:ג ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם מו:ד אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך מו:ה ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו מו:ו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו מו:ז בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה {ס}

A מו:כח ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן מו:כט ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד מו:ל ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי

A מז:א ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן מז:ב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה מז:ג ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו מז:ד ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן מז:ה ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך מז:ו ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי

B מו:ח ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן מו:ט ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי מו:י ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית מו:יא ובני לוי גרשון קהת ומררי מו:יב ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול מו:יג ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרן מו:יד ובני זבלון סרד ואלון ויחלאל מו:טו אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש מו:טז ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי מו:יז ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל מו:יח אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש מו:יט בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן מו:כ ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים מו:כא ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד מו:כב אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר מו:כג ובני דן חשים מו:כד ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם מו:כה אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה מו:כו כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש מו:כז ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים {ס}

B מו:לא ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי מו:לב והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו מו:לג והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם מו:לד ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן

B מז:ז ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה מז:ח ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך מז:ט ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם מז:י ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה מז:יא ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה מז:יב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף

מז:יג ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב מז:יד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה מז:טו ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף מז:טז ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף מז:יז ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא

מז:יח ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו מז:יט למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם מז:כ ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה מז:כא ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו מז:כב רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם

מז:כג ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה מז:כד והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם מז:כה ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה מז:כו וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה