ספר בראשית יחידה 2

A ב:ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים ב:ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ב:ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ב:ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה

A ב:יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ב:יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ב:כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו

B ב:ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ב:ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ב:י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ב:יא שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב ב:יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם ב:יג ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ב:יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ב:טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ב:טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ב:יז ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות

B ב:כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה ב:כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם ב:כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת ב:כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ב:כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

A ג:א והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ג:ב ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ג:ג ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון ג:ד ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון ג:ה כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ג:ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל ג:ז ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת

A ד:א והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ד:ב ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה ד:ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה ד:ד והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ד:ה ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ד:ו ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך ד:ז הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ד:ח ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו

B ג:ח וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ג:ט ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה ג:י ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא ג:יא ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ג:יב ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל ג:יג ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל ג:יד ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ג:טו ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב {ס} ג:טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך {ס} ג:יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך ג:יח וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה ג:יט בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב ג:כ ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי ג:כא ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם {פ} ג:כב ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם ג:כג וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ג:כד ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים {ס}

B ד:ט ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ד:י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ד:יא ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך ד:יב כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ד:יג ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא ד:יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני ד:טו ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו ד:טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן

ד:יז וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך ד:יח ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך ד:יט ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ד:כ ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ד:כא ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב ד:כב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה ד:כג ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי ד:כד כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה

ד:כה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ד:כו ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה {ס}