ספר בראשית יחידה 8

A יח:א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום יח:ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה יח:ג ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יח:ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ יח:ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת יח:ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות יח:ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו יח:ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

A יח:טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם יח:יז ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה יח:יח ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ יח:יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו

B יח:ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל יח:י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו יח:יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים יח:יב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן יח:יג ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי יח:יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן יח:טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת

B יח:כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד יח:כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה יח:כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה יח:כג ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע יח:כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה יח:כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט יח:כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם יח:כז ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר יח:כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה יח:כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים יח:ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים יח:לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים יח:לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה יח:לג וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו

A יט:א ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה יט:ב ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין יט:ג ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

A יט:כז וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה יט:כח וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן יט:כט ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט

B יט:ד טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה יט:ה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם יט:ו ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו יט:ז ויאמר אל נא אחי תרעו יט:ח הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי יט:ט ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת יט:י וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו יט:יא ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח יט:יב ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום יט:יג כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה יט:יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו יט:טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר יט:טז ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר יט:יז ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה יט:יח ויאמר לוט אלהם אל נא אדני יט:יט הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי יט:כ הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי יט:כא ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת יט:כב מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער יט:כג השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה יט:כד ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים יט:כה ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה יט:כו ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח

B יט:ל ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו יט:לא ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ יט:לב לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע יט:לג ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה יט:לד ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע יט:לה ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה יט:לו ותהרין שתי בנות לוט מאביהן יט:לז ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום יט:לח והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום {ס}